【漢語大詞典●玉躬】
<P align=center>【漢語大詞典●玉躬】<p><br>猶玉體。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『楚辭·王逸<九思·遭厄>』:“悼屈子兮遭厄,沈玉躬兮湘汨。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>原注:“賢者質美,故以比玉。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『三國志·魏志·陳思王植傳』:“陛下將復勞玉躬,擾掛神思。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>晉石崇『答曹嘉』詩:“逍遙滄海隅,可以保玉躬。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]