【漢語大詞典●幽隔】
<P align=center>【漢語大詞典●幽隔】<p><br>1.遠隔。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『後漢書·郞顗傳』:“今宮人侍御,動以千計,或生而幽隔,人道不通,鬱積之氣,上感皇天。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.引申指人死入陰間,與世隔絕。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>晉潘嶽『悼亡詩』:“之子歸窮泉,重壤永幽隔。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸方苞『七思·兄子道希』:“兄心摧兮弟叢棘,弟未死兮兄幽隔。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]