【醫學百科●黃藤】
本帖最後由 楊籍富 於 2013-1-15 07:26 編輯 <br /><br /><P align=center><STRONG><FONT size=5>【<FONT color=red>醫學百科●黃藤</FONT>】</FONT></STRONG></P><P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>拼音</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>huángténg</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>《*辭典》:黃藤出處《本草圖經》拼音名HunɡTnɡ別名土黃連(《南寧市藥物志》),藤黃連(《廣西中藥志》),黃連藤(《中國藥植圖鑒》),伸筋蘑、山大王(《廣西藥植名錄》),大黃藤(廣西《中草藥新醫療法處方集》)。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>來源為防己科植物黃藤的根或莖。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>秋后采收,洗凈,切段,曬干。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>原形態肇援狀灌木,長10余米。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>枝淡灰色,小枝有縱條紋。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>葉互生,卵形或長橢圓形,長10~20厘米,寬4~10厘米,先端銳尖,全緣,基部圓形,革質,上面綠色,下面色較淡;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>葉柄長4~12厘米,具細縱棱,基部膨大。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>復總狀花序,腋生,雌雄異株;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>花被6,綠白色,外有3片小形的苞;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>雄花有雄蕊3,花絲短棒狀,花藥橢圓形,短粗;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>雌花有退化雄蕊,子房3室,柱頭頭狀。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>果穗長30厘米許,木質,果柄長3~4厘米,核果長2~3厘米,頂端有柱頭遺跡。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>種子長圓形,橫切面呈腎臟形,胚乳角質,豐富,子葉片狀。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>花期4~5月。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>果期10~11月。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>生境分布生密林中。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>分布云南、廣西、廣東等地。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>產廣西、廣東。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>性狀①干燥根呈圓柱形,彎曲扭轉,長15~75厘米,粗0.5~2厘米。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>外表土棕色,去栓皮后呈棕黃色,皮孔不明顯;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>皮部易剝落。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>橫切面木栓層極薄,暗棕色;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>韌皮部發達;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>木質部放射狀排列,多空隙,堅硬,韌皮部與木質部均鮮黃色。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>味極苦,能使唾液成黃色。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>②干燥莖呈圓柱形,稍彎曲,粗達3厘米以上。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>外表土灰色,節微隆起,具多數細縱溝和橫裂。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>橫切面木栓層較根部稍厚,約0.7~1毫米,暗棕色;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>皮層及韌皮部厚約2~9毫米,黃色,有空隙;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>木質部黃色至棕黃色,中心有小形髓部,輻射線色較暗。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>氣味同根。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>以條大、色黃、斷面有菊花紋,味苦者為佳。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>化學成份根含掌葉防己堿、藥根堿、非洲防己堿、黃藤素甲、黃藤素乙、黃藤內酯、甾醇。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>性味甘苦,寒,有毒。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>①《綱目》:"甘苦,平,無毒。</STRONG><STRONG>"②《陸川本草》:"苦,寒。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>"③《廣西植物名錄》:"有小毒。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>"歸經《廣西中藥志》:"入心、肝二經。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>"功能主治清熱,解毒,利尿,通便。</STRONG><STRONG>治飲食中毒,熱郁便秘,痢疾,傳染性肝炎,瘡癰,赤眼,咽喉腫痛。</STRONG><STRONG>①《綱目》:"治飲食中毒,利小便,煮汁頻服。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>"②《陸川本草》:"瀉熱解毒,通便,去水毒,消腫。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>治熱郁便秘,痢疾,石水,瘡癰,天泡瘡,赤眼。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>"③《廣西中藥志》:"治陽黃,槍炮傷,燙傷。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>"④《中國藥植圖鑒》:"煎水服治發熱頭痛;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>磨碎敷疔瘡。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>"⑤《廣西中草藥》:"清心火,利小便。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>治痢疾,急性胃腸炎,急性扁桃體炎,咽喉炎,結膜炎,肺結核,瘡癤,湯火傷;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>可預防流腦。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>用法用量內服:煎湯,2~4錢。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>外用:磨汁或研末調敷。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>注意《廣西中藥志》:"體質虛寒者忌用。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>附方①治傳染性肝炎:黃藤一至二兩,酸咪咪(大葉酸漿草)五錢。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>煮豬骨或雞肉服,也可蒸甜酒服。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>(廣西《中草藥新醫療法處方集》)②治天泡瘡:黃藤五錢,山東管五錢。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>共研末,開茶油調涂患處。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>(《陸川本草》)臨床應用①預防流行性腦脊髓膜炎取黃藤1斤,加水5斤,煮沸半小時。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>每次服煎液1~3匙,每日2次。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>也可滴鼻噴喉。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>有一定預防作用。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>②治療瘤型麻風反應將黃藤根制成20%的黃藤露。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>第1天服一次50毫升,第2天加至100毫升,分2次服。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>10天為一療程。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>一般服2個療程,重者3個療程。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>治療13例,麻風反應均消失,僅1例于3個月后復發。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>初步觀察,對結節紅斑效果最為顯著,一般5天左右即可消退、脫皮;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>對神經痛在7天內亦可減輕或消失。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>此外,還能使病人食欲增加,睡眠轉好,精神欣慰和降低細菌指數等作用。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>黃藤的每日劑量應控制在生藥20克左右(極量不超過生藥30克),一般只有口腔干燥,四肢末端發脹等副作用,無需藥物處理,只要注意補充水分和休息即可自行消失。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>如服用過量可出現中毒反應。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>③其他取黃藤0.5斤,加水5斤煮沸15分鐘,過濾。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>用于洗滌傷口,有防止發炎化膿的作用。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>摘錄《*辭典》</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>引用:<A href="http://big5.wiki8.com/huangteng_75449/" target=_blank>http://big5.wiki8.com/huangteng_75449/</A></STRONG></P>
頁:
[1]