【諸病源候論 卷三 虛勞病諸候上虛勞候60】
<STRONG></STRONG><P align=center><FONT size=5><STRONG>【<FONT color=red>諸病源候論 卷三 虛勞病諸候上虛勞候60</FONT>】</STRONG></FONT></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG> </P><STRONG>虛勞病諸候上(凡三十九論) </STRONG>
<P> </P><STRONG>虛勞候 </STRONG>
<P> </P><STRONG>夫虛勞者,五勞、六極、七傷是也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>五勞者︰一曰志勞,二曰思勞,三曰心勞,四曰憂勞,五曰瘦勞。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又,肺勞者,短氣而面腫,鼻不聞香臭。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝勞者,面目乾黑,口苦,精神不守,恐畏不能獨臥,目視不明。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>心勞者,忽忽喜忘,大便苦難,或時鴨溏,口內生瘡。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脾勞者,舌本苦直,不得咽唾。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎勞者,背難以俯仰,小便不利,色赤黃而有餘瀝,莖內痛,陰濕,囊生瘡,小腹滿急。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>六極者,一曰氣極,令人內虛,五臟不足,邪氣多,正氣少,不欲言。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二曰血極,令人無顏色,眉發墮落,忽忽喜忘。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三曰筋極,令人數轉筋,十指爪甲皆痛,苦倦不能久立。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>四曰胃極,令人酸削,齒苦痛,手足煩疼,不可以立,不欲行動。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>五曰肌極,令人羸瘦,無潤澤,飲食不為肌膚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>六曰精極,令人少氣吸吸然,內虛,五臟氣不足,發毛落,悲傷喜忘。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>七傷者,一曰陰寒,二曰陰萎,三曰裡急,四曰精連連,五曰精少、陰下濕,六曰精清,七曰小便苦數,臨事不卒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又,一曰大飽傷脾,脾傷,善噫,欲臥,面黃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二曰大怒氣逆傷肝,肝傷,少血目暗。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三曰強力舉重,久坐濕地傷腎,腎傷,少精,腰背痛,厥逆下冷。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>四曰形寒寒飲傷肺,肺傷,少氣,咳嗽鼻鳴。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>五曰憂愁思慮傷心,心傷,苦驚,喜忘善怒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>六曰風雨寒暑傷形,形傷,發膚枯夭。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>七曰大恐懼,不節傷志,志傷,恍惚不樂。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>男子平人,脈大為勞,極虛亦為勞。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>男子勞之為病,其脈浮大,手足煩,春夏劇,秋冬瘥,陰寒精自出,酸 。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>寸口脈浮而遲,浮即為虛,遲即為勞,虛則衛氣不足,勞則榮氣竭。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈直上者,遲逆虛也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈澀無陽,是腎氣少;寸關澀,無血氣,逆冷,是大虛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈浮微緩,皆為虛;緩而大者,勞也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈微濡相搏。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>為五勞;微弱相搏,虛損為七傷。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>其湯熨針石,別有正方。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>補養宣導,今附於後。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>《養生方》云︰唯欲嘿氣養神,閉氣使極,吐氣使微。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又不得多言語、大呼喚,令神勞損。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>亦云︰不可泣淚,及多唾涕。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>此皆為損液漏津,使喉澀大渴。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又云︰雞鳴時,叩齒三十六通訖,舐唇漱口,舌聊上齒表,咽之三過。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>殺蟲,補虛勞,令人強壯。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>《養生方‧導引法》云︰兩手拓兩頰,手不動,摟肘使急,腰內亦然,住定。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>放兩肘頭向外,肘膊腰氣散,盡勢,大悶始起,來去七通,去肘臂勞。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又云︰兩手抱兩乳,急努,前後振搖,極勢二七。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>手不動,搖兩肘頭上下來去三七。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>去兩肘內勞損,散心向下,眾血脈遍身流布,無有壅滯。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又云︰兩足跟相對,坐上,兩足指向外扒;兩膝頭拄席,兩向外扒使急;始長舒兩手,兩向取勢,一一綿急三七。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>去五勞、腰脊膝疼、傷冷脾痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又云︰跪一足,坐上,兩手髀內卷足,努 向下。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>身外扒,一時取勢,向心來去二七。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>左右亦然。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>去五勞、足臂疼悶、膝冷陰冷。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又云︰坐抱兩膝,下去三裡二寸,急抱向身極勢,足兩向身,起,欲似胡床,住勢,還坐。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>上下來去三七。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>去腰足臂內虛勞、膀胱冷。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又云︰外轉兩腳,平踏而坐,意努動膝節,令骨中鼓,挽向外十度,非轉也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又云︰兩足相踏,向陰端急蹙,將兩手捧膝頭,兩向極勢,捺之二七,竟;身側兩向取勢二七,前後劭腰七。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>去心勞、痔病、膝冷。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>調和未損盡時,須言語不 喜,偏跏,兩手抱膝頭,兩向極勢,挽之三七,左右亦然。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>頭須左右仰扒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>去背急臂勞。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又云︰兩足相踏,令足掌合也;蹙足極勢,兩手長舒,掌相向腦項之後,兼至膊,相挽向頭膊,手向席,來去七;仰手,合手七。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>始兩手角上極勢,腰正,足不動。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>去五勞。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>七傷,齊下冷暖不和。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>數用之,常和調適。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又云︰一足踏地,一足屈膝,兩手抱犢鼻下,急挽向身極勢。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>左右換易四七。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>去五勞、三裡氣不下。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又云︰蛇行氣,曲臥以,正身複起,踞,閉目隨氣所在,不息,少食裁通腸,服氣為食,以舐為漿,春出冬藏,不財不養。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以治五勞七傷。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又云︰蝦蟆行氣,正坐,動搖兩臂,不息十二通。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以治五勞、七傷、水腫之病也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又云︰外轉兩足,十遍引。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>去心腹諸勞。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>內轉兩足,十遍引,去心五息止。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>去身一切諸勞疾疹。</STRONG>
頁:
[1]