【遊悟真寺詩(一百三十韻)】
<P align=center><FONT size=5><STRONG>【<FONT color=red>遊悟真寺詩(一百三十韻)</FONT>】</STRONG></FONT></P><P><STRONG></STRONG> </P><STRONG>作者: 白居易 </STRONG>
<P> </P><STRONG>元和九年秋,八月月上弦。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>我遊悟真寺,寺在王順山。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>去山四五里,先聞水潺湲。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>自茲舍車馬,始涉藍溪灣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>手拄青竹杖,足蹋白石灘。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>漸怪耳目曠,不聞人世喧。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>山下望山上,初疑不可攀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>誰知中有路,盤折通岩巔。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>一息幡竿下,再休石龕邊。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>龕間長丈餘,門戶無扃關。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>仰窺不見人,石發垂若鬟。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>驚出白蝙蝠,雙飛如雪翻。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>回首寺門望,青崖夾朱軒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>如擘山腹開,置寺於其間。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>入門無平地,地窄虛空寬。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>房廊與台殿,高下隨峰巒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>岩崿無撮土,樹木多瘦堅。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>根株抱石長,屈曲蟲蛇蟠。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>松桂亂無行,四時鬱芊芊。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>枝梢嫋青翠,韻若風中弦。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>日月光不透,綠陰相交延。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>幽鳥時一聲,聞之似寒蟬。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>首憩賓位亭,就坐未及安。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>須臾開北戶,萬里明豁然。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>拂簷虹霏微,繞棟雲迴旋。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>赤日間白雨,陰晴同一川。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>野綠簇草樹,眼界吞秦原。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>渭水細不見,漢陵小於拳。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>卻顧來時路,縈紆映朱欄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>歷歷上山人,一一遙可觀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>前對多寶塔,風鐸鳴四端。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>欒櫨與戶牖,恰恰金碧繁。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>雲昔迦葉佛,此地坐涅槃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>至今鐵缽在,當底手跡穿。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>西開玉像殿,白佛森比肩。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>鬥藪塵埃衣,禮拜冰雪顏。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>疊霜為袈裟,貫雹為華鬘.逼觀疑鬼功,其跡非雕鐫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>次登觀音堂,未到聞栴檀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>上階脫雙履,斂足升淨筵。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>六楹排玉鏡,四座敷金鈿。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>黑夜自光明,不待燈燭燃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>眾寶互低昂,碧珮珊瑚幡。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>風來似天樂,相觸聲珊珊。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>白珠垂露凝,赤珠滴血殷。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>點綴佛髻上,合為七寶冠。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>雙瓶白琉璃,色若秋水寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>隔瓶見舍利,圓轉如金丹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>玉笛何代物,天人施祇園。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>吹如秋鶴聲,可以降靈仙。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>是時秋方中,三五月正圓。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>寶堂豁三門,金魄當其前。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>月與寶相射,晶光爭鮮妍。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>照人心骨冷,竟夕不欲眠。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>曉尋南塔路,亂竹低嬋娟。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>林幽不逢人,寒蝶飛翾翾. 山果不識名,離離夾道蕃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>足以療饑乏,摘嘗味甘酸。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>道南藍穀神,紫傘白紙錢。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若歲有水旱,詔使修蘋蘩。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以地清淨故,獻奠無葷膻。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>危石疊四五,嵬欹且刓. 造物者何意,堆在岩東偏。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>冷滑無人跡,苔點如花箋。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>我來登上頭,下臨不測淵。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>目眩手足掉,不敢低頭看。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>風從石下生,薄人而上摶。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>衣服似羽翮,開張欲飛鶱. 々三面峰,峰尖刀劍攢。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>往往白雲過,決開露青天。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>西北日落時,夕暉紅團團。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>千里翠屏外,走下丹砂丸。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>東南月上時,夜氣青漫漫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>百丈碧潭底,寫出黃金盤。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>藍水色似藍,日夜長潺潺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>周回繞山轉,下視如青環。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>或鋪為慢流,或激為奔湍。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>泓澄最深處,浮出蛟龍涎。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>側身入其中,懸磴尤險艱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>捫蘿蹋樛木,下逐飲澗猿。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>雪迸起白鷺,錦跳驚紅鱣.歇定方盥漱,濯去支體煩。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>淺深皆洞徹,可照腦與肝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>但愛清見底,欲尋不知源。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>東崖饒怪石,積甃蒼琅玕.溫潤發於外,其間韞璵璠. 卞和死已久,良玉多棄捐。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>或時泄光彩,夜與星月連。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>中頂最高峰,拄天青玉竿。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>00上不得,豈我能攀援。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>上有白蓮池,素葩覆清瀾。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>聞名不可到,處所非人寰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又有一片石,大如方尺磚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>插在半壁上,其下萬仞懸。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>雲有過去師,坐得無生禪。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>號為定心石,長老世相傳。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>卻上謁仙祠,蔓草生綿綿。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>昔聞王氏子,羽化升上玄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>其西曬藥台,猶對芝朮田。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>時複明月夜,上聞黃鶴言。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>回尋畫龍堂,二叟鬢髮斑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>想見聽法時,歡喜禮印壇。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>複歸泉窟下,化作龍蜿蜒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>階前石孔在,欲雨生白煙。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>往有寫經僧,身靜心精專。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>感彼雲外鴿,群飛千翩翩。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>來添硯中水,去吸岩底泉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>一日三往復,時節長不愆。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>經成號聖僧,弟子名楊難。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>誦此蓮花偈,數滿百億千。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>身壞口不壞,舌根如紅蓮。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>顱骨今不見,石函尚存焉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>粉壁有吳畫,筆彩依舊鮮。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>素屏有褚書,墨色如新幹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>靈境與異跡,周覽無不殫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>一遊五晝夜,欲返仍盤桓。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>我本山中人,誤為時網牽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>牽率使讀書,推挽令效官。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>既登文字科,又忝諫諍員。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>拙直不合時,無益同素餐。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以此自慚惕,戚戚常寡歡。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>無成心力盡,未老形骸殘。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>今來脫簪組,始覺離憂患。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>及為山水遊,彌得縱疏頑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>野麋斷羈絆,行走無拘攣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>池魚放入海,一往何時還。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>身著居士衣,手把南華篇。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>終來此山住,永謝區中緣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>我今四十餘,從此終身閑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若以七十期,猶得三十年。</STRONG>
<P> </P>
<P><STRONG>引用:http://www.ourartnet.com/Sikuquanshu/Zhua nti/Shici//003/003.a.asp</P></STRONG></B></B>
頁:
[1]